חנות

על שלושה ספרי תורה וחוט מקשר אחד

בכל מקום בעולם, בימי שני וחמישי, בשבתות ובחגים, אנו מוציאים את ספר התורה מארון הקודש, קוראים בו בדבקות, בניגון ובטעמים, ומחזירים אותו למקומו ביראה. ספר התורה, אשר נחשב לתשמיש הקדושה הקדוש ביותר ביהדות, נשמר לאורך כל ההיסטוריה. במקומות שונים, בתקופות ובזמנים שונים, בימיי מצור, חורבן, אבל ושואה, יהודים שמרו על ספר התורה כבבת עינם, צמוד אל ליבם. חקוק וטבוע עמוק בשורשיהם.

יש סיפורים מרגשים, עוצמתיים וחזקים על ספרי תורה שעשו דרך ארוכה וחובקת עולם, עברו ארצות, ידיים וגלגולים רבים, עד שזכו להגיע למושבם. הנה סיפור, על שלושה ספרי תורה שונים, שהוכנסו כולם בתוך 48 שעות לארון הקודש, בכותל המערבי.

שלושה ספרי תורה, שלוש סיפורים שונים, עם אחד

בטקס מרגש, עמדו המשפחות השכולות, נשיא המדינה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, רבנים ראשיים ואלפי אנשים מול הכותל, שריד בית מקדשנו. בשירה ובריקודים, כאשר מבוגרים, ילדים וטף רוקדים יחד. כ-75 ספרי תורה נתרמו על ידי יהודי התפוצות והוכנסו לכותל לעילוי נשמתם של חיילי צה"ל. חלקם, שוקמו לאחר שנתגלו במקומות מסתור ברומניה, לאחר השואה. את הספרים נשאו חיילי צה"ל בגאווה, כאשר הדרגים, הסיכות, הכומתות והנשק, מנסות לסמל ללא מילים, על ההמשכיות, הביטחון והדרך.על הגאווה להיות יהודי.  בהמשך, ספרי תורה אלה הוכנסו לבתי הכנסת של "יד לבנים" והיום, הם משמשים את כל חייל צה"ל בכל בתי הכנסת הפזורים בארץ.

כתיבת ספר תורה

במהלך שתי היממות הנוספות, התרחשו בכותל עוד שתי הכנסות ספר תורה מרגשות. הספר תורה השני, היה לעילוי נשמת שלושת הנערים שנרצחו, גלעד שאער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח הי"ד. אלפי אנשים ליוו את ספר התורה שנכתב במיוחד. רוקדים ושמחים עימו, כל הדרך אל ארון הקודש. זוכרים ונזכרים. זמן קצר לאחר מכן, הוכנס לארון הקודש בכותל, ספר תורה נוסף.

ספר התורה השלישי, היה הספר שעימו לחם רב הכותל הרב שלמה גורן זצ"ל במלחמת ששת הימים, ולאחר 48 הובא לאותה נקודה שבה הוצב, עם לוחמי הצנחנים בעת שחרור ירושלים, לשחרור היסטורי. המעמד והעוצמה, הורידו את הקדושה לאוויר, יצרו אווירה של התרגשות.

ספר התורה – תעודת הזהות שלנו

בהכנסת ספרי התורה, כתב נשיא המדינה מר ראובן ריבלין: "לא בכדי בחר העם היהודי בספר התורה כדי להנציח את מות יקרינו. היריעות האלה, מהוות את תעודת הזהות האמיתית שלנו. התורה צעדה עם העם היהודי ברום ובשפל, בטוב וברע. הוא ליווה אותנו בנדודינו בגלות ובגאולה. מתוך גוויליו שאבנו כוח ואמונה. בנינו שנהרגו על מזבח המולדת נשארים כאותיות נצח." ריבלין חתם את דבריו במשפטים הללו: ספרי התורה, תעודות הזהות הללו, הם סמל לחיים שממשיכים. למדינה שממשיכה לצמוח ולפרוח. סמל לדרך נצחית של עם ששב לארצו, החיה את שפתו והקים מדינה לתפארת. עם שלא שוכח ולא ישכח לעולם את יקיריו."

"מה אהבתי תורתך, כל היום היא שיחתי"

בכל בית כנסת, בארץ ובעולם, יש ספרי תורה שמתגלגלים. לכל ספר, סיפור משלו. לכל ספר, הדרך שהוא עבר. התורה שנלמדת, מעיין החיים הבלתי נדלה, מקשרת בין כל היהודים. האותיות הנצחיות, הנשמרות לעולם. הקדושה, האמת, היופי והעומק ששזורים בה, מפיחים בנו רוח חדשה. מקשרים בין כולנו. לאיש אחד, בלבד אחד.

לעיתים, אנו רואים שיש לאנשים איזה קשר מיוחד עם ספר התורה. אנו רואים מהצד, ולא תמיד יודעים. לא תמיד מבינים. אך הפנים שלהם מאירות ובורקות. שאלו את אותו יהודי, מהו הסיפור של ספר תורה זה? מהיכן הגיע? וכמה עבר בדרך? אולי תשמעו איזה סיפור מרתק, שאותו תעבירו גם אתם, באותיות נצחיות, אל הדורות הבאים.

למידע על כתיבת ספר תורה עיינו בעמוד זה וצרו איתנו קשר






תודה שפניתם
אלינו
נחזור אליכם
בהקדם