חיילים שמסיימים טירונות או מסלול מתקדם נוהגים לקיים טקס גדול ומרשים במהלכו הם נשבעים אמונים לצה”ל ומקבלים ספר תנ”ך. בבתי משפט מסוימים, לפחות כפי שעולה מתכניות טלוויזיה וסרטים הוליוודיים, נהוג כי אדם שמגיע להעיד בפני השפט מניח את ידו על תנ”ך ונשבע כי דבריו הם אמת לאמיתה. נראה כאילו בין שבועה לבין הספר הקדוש קיים קשר חזק.
מאידך, אדם יכול להישבע לעשות כל דבר: להכין שיעורי בית, לקחת את הרכב למוסך, לשטוף כלים אחרי ארוחת הערב וכן הלאה. מדוע, אם כך, לא כל שבועה נערכת בנוכחות ספר תורה או מגע בתנ”ך?
השבועה בתקופת המקרא
המנהג להישבע היה רווח למדי בקרב עם ישראל על פי המתואר בתורה: אברהם נשבע לאבימלך, אברהם נשבע למלך סדום, יעקב נשבע באלוהי אביו בעת כריתת הברית עם לבן, יוסף נשבע ליעקב שיקבור אותו בקברי אבותיו שבארץ ישראל ובהמשך משביע את בני ישראל להעלות את עצמותיו לקבורה בארץ ישראל.
אולם כבר בתקופה ההיא נהגו רבים לשאת שבועות שווא ושבועות שקר; כלומר, נשבעו על דברים על אף שידעו כי אינם יכולים או אינם אפשריים) וכן נשבעו על דברים ולא קיימו אותם. זו הסיבה בעטיה אחת מן המצוות החשובות היהדות, היא גם הדיבר השלישי מתוך עשרת הדיברות שקיבל עמנו בהר סיני – היא מצוות לא תשא אשר אוסרת על שימוש בשם ה’ לשווא.
הסיבה פשוטה ומוסברת בספר החינוך בפירוט. למען הקיצור והביאור נקצר ונאמר כי ה’ הוא קדוש ועלינו, כיציריו, לכבד אותו ולירוא ממנו. אל לנו להתל בדבר קיומו או חשיבותו שהרי אנו שפלים לעומתו, ולכן אל לנו לשאת את שמו הקדוש ולחינם ולבטלה אלא יש לנקוט משנה זהירות באזכור שמו.
למעשה גם בתקופת התורה, כאשר ניתן היה להימנע משבועה עדיף היה לעשות כן, שכן שבועה נעשית בשם ה’ ואין לעשות זאת לבטלה. עם זאת, במקרים מסוימים בכל זאת נהגו להישבע ולהשביע באופן מרשים וחגיגי – למשל אשר השבועה התקיימה בפני בית הדין המכובד.
השבועה בימינו
שבועה היא בעצם התחייבות רשמית של אדם לבצע דבר מה: למלא פקודות בעת קרב, להעיד עדות אמת וכדומה. המנהג של שבועה בנוכחות ספר תורה, עם יד מונחת עליו או מול ארון הקודש, שרד במרוצת הדורות ונהוג גם בימינו.
גם היום מדובר בהתחייבות של אדם שאותה הוא מתחייב לבצע, ועל אף שאנו חיים בעידן בו קדושת התורה תופסת מקום קטן יותר בקרב רבים באוכלוסיה ובמקומות מסוימים אף מהווה סלע מחלוקת רחמנא ליצלן – עדיין במקומות רבים ניתן לראות כי טקסי שבועה מתקיימים תוך שימוש בספר זה; ואילו גם חילונים גמורים עדיין נוהגים להישבע באמצעות ספר קודש, אולי יש בכך כדי ללמד אותנו דבר או שניים על חשיבותה של תורה בימינו.